מחלקות הארגון

במהלך השנים גדל הצורך בהקמת מקוואות חדשים בארץ ישראל, ותחזוקה ראויה של מקוואות קיימים. למרבה הצער, ביישובים רבים אין עדיין מקוואות. ביישובים אחרים, הודות לתנופת התשובה הקיימת ב"ה בארץ ישראל בשנים האחרונות, מספר המקוואות אינו מספק ביחס לביקוש ההולך וגדל. במקביל, גם המקוואות הוותיקים אשר נבנו לפני עשרות שנים, זקוקים לשיפוץ ושיקום מאסיבי, על מנת לעמוד בסטנדרטים נדרשים של כשרות, שירות ואיכות. לא אחת, פגעי הזמן אשר נתנו אותותיהם במקוואות הוותיקים, נסגרו בעקבות "צו סגירה" ואיסורי שימוש, בשל פגמים ובעיות קשות. לשם כך פועל אף הבינוי של "מרכז הטהרה", השם לנגד עיניו למטרה להקים מקוואות ברמה נאותה ומשופרת, כיאה למצווה חשובה זו. אגף הבינוי אינו מתפשר על ההידורים ההלכתיים ואיכות הבניה, בד בבד עם עמידה על סטנדרט גבוה של עיצוב וטיפוח המבנה וסביבתו. בניית מקווה העומד בתבחיני-איכות מוקפדים אלו של "מרכז הטהרה", דורשת הליכים רבים: איתור שטח מתאים, קבלת אישורי הרשויות, תכנון ופיתוח כולל, תשתיות ויישום מלא של כלל הדקדוקים והחומרות ההלכתיות שקבעו רבני המרכז. מהלכים אלו מניבים פירות. המציאות מוכיחה שבכל יישוב שבו נבנה מקווה חדש או שופץ מקווה קיים בסטנדרטים קפדניים, גדל מספר הטובלות בשיעורים ניכרים, ולעתים אף הכפיל המקווה את פעילותו. כך גדלה ומתרבה הטהרה בארץ ישראל.

ארגון "מרכז הטהרה" בנה מערך פיקוח הנותן מענה מקצועי ומיידי בזמן אמת, בכל אזורי הארץ. מדי יום יוצאים לשטח תשעה צוותים, המסיירים ומפקחים על המקוואות באזור, על פי מחוונים מדויקים שבנו רבני המרכז. הצוותים התמחו בהלכות מקוואות והמסתעף באופן מעמיק ויסודי על ידי רבני המרכז. כמו כן עברו הכשרה מעמיקה במעבר לפעילות בשטח, במטרה לדייק את הפיקוח ולזהות ליקויים העלולים לגרום מכשולות הלכתיים או טכניים.

ב"מרכז הטהרה" זיהו את הצורך של בלניות באיגוד שיצוק הווי, רוח והתחדשות. הבלניות עושות עבודת קודש יומיומית וסיזיפית. שעות העבודה והתנאים עלולים להביא לשחיקה ורפיון חלילה. "מרכז הטהרה" הרימו את הכפפה, והקימו את איגוד הבלניות הארצי, שבראשו עומד צוות מובחר של נשות רוח המסורות לאיגוד, ולעשייה למען טהרה.